מבוא: הקונצנזוס המדומה והמחלוקת המושתקת

חלק ראשון – הפרעת קשב היא לא מחלה

• פרק 1: איך מחליטים שהתנהגות אנושית מסוימת היא הפרעה פסיכיאטרית? התשתית הרעיונית לדיון בתוקף הפרעת הקשב
• פרק 2: האם הפרעת קשב עומדת בקריטריון החריגות?
• פרק 3: האם הפרעת קשב עומדת בקריטריון הפגיעה בתפקוד?
• פרק 4: האם הפרעת קשב עומדת בקריטריון הסכנה?
• פרק 5: האם הפרעת קשב עומדת בקריטריון המצוקה?
• פרק 6: האם הפרעת קשב היא פגם נוירו-ביולוגי?
• תקציר החלק ראשון – נטל ההוכחה וחזקת החפות

חלק שני – ריטלין הוא לא תרופה

• פרק 7: איך מחליטים שתרופות פסיכיאטריות מסוימות הן טיפול ראוי? התשתית הרעיונית לדיון בלגיטימיות של התרופות להפרעת קשב
• פרק 8: האם התרופות הממריצות יעילות בטווח הקצר?
• פרק 9: האם התרופות הממריצות יעילות בטווח הארוך?
• פרק 10: מהן ההשפעות השליליות 'המתונות' של התרופות הממריצות?
• פרק 11: מהן ההשפעות השליליות החמורות והסכנות של התרופות הממריצות?
• פרק 12: האם ניתן לסמוך על הקונצנזוס הביו-רפואי? הטיות, ניגודי עניינים וכסף גדול, אבל ממש גדול
• תקציר החלק שני – כתב החשדות

חלק שלישי – אז מה כן אפשר לעשות? כלים מעשיים להורים ולמאובחנים

סיכום ומבט לעתיד: עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִרְפּוֹא