פסיכולוגיה התנהגותית, או בשמה הלועזי: ביהביוריזם (Behaviorism), עוסקת באופן בו בני האדם לומדים התנהגויות חדשות. אמנם תהליכי למידה מורכבים שדורשים כישורי שפה, הבנה והיגיון אופייניים בעיקר לבני האדם, אך הבסיס לתהליכי הלמידה, לפי חוקרים ביהביוריסטיים, משותף גם לאדם וגם לבעלי החיים.
חוקרים ביהביוריסטים עסקו ביכולת של האדם (1) לשחזר בע"פ חומר נלמד, (2) במהירות התגובה שלו במצבים שונים, (3) בשינויים גופניים שאפשר למדוד שמתרחשים במצבים רגשיים, ועוד. הם לא ישאלו את האדם עצמו כיצד הוא מרגיש או על מה הוא חושב. למחשבות, כך הם מקווים, יימצא יום אחד ביטוי פיזיולוגי, ואולי בעתיד תהיה אפשרות לחקור גם מחשבות (למשל בצילום פעילות במוח).
ישנם כמה אושיות ביהייביוריסטיות, 'סלבס' אם תרצו, שכדאי להכיר:
ג'ון ווֹטְסון (1878-1958) – פסיכולוג אמריקאי שרבים רואים בו כמייסד הגישה, שם דגש מחקרי על ההתנהגות שאפשר לראות, למדוד ולחקור "מבחוץ".
איוון פבלוב (1849-1936) – מדען רוסי שמזוהה עם מונח סוּפּר מרכזי בגישה הביהייביוריסטית, הלא הוא ההתניה הקלאסית: תהליך למידה בו גירוי ניטרלי מעורר תגובה אוטומטית-רפלקסיבית כאשר הוא מוצמד לאורך זמן לגירוי אשר באופן מולד, מעורר את התגובה הרפלקסיבית.
פרדריק סקינר (1904-1990) – פסיכולוג אמריקאי שהמשיך את עבודתו של ג'ון ווטסון וטבע את המונח התניה אופרנטית (שיש שקוראים לה גם התניה אינסטרומנטלית). התניה אופרנטית היא: שינוי בתדירות תגובה מסוימת כתוצאה מקבלת תגמול (שלילי או חיובי) לאחר ביצוע התגובה. במילים אחרות, מעט פחות יבשושיות: בעלי חיים ובני אדם משנים ומשכללים את התנהגותם בעקבות החיזוקים אשר מתקבלים כתגובה למעשיהם.
ואם זה נשמע קצת מסובך אז דעו לכם שעיקרי הגישה כולה מסתכמים בשני חוקי למידה בלבד אותם תוכלו לראות בסרטון על פסיכולוגיה התנהגותית בפסיכוVלוג.
