הפסיכולוגיה בעידן המרחב הווירטואלי, או בלועזית: Cyberpyschology, עוסקת בהשפעות הטכנולוגיה והתקשורת האינטרנטית על האדם. בשונה מכל תתי התחומים בפסיכולוגיה, שם הצטבר ידע מחקרי של עשרות שנים, תחום ה- Cyberpyschology, הוא תחום צעיר ומתפתח שכולל בעצם את כל התופעות הפסיכולוגיות שקשורות בטכנולוגיות המחשב החדשות והשימוש באינטרנט. התחום עוסק באופן בו שימושי המחשב השונים (הנוכחות של המחשב בחיינו, התקשורת האינטרנטית כמובן, התקשורת בין אדם למכונה, משחקי המחשב ומציאות מדומה) משפיעים על הפסיכולוגיה וההתנהגות של הפרט ושל הקבוצה. נושאים "חמים" לדוגמא הם: זהות מקוונת, קשרים וירטואליים, טיפוסי אישיות שונים בסייבר-ספייס, התמכרות למחשב ולאינטרנט, התנהגויות רגרסיביות במרחב הוירטואלי,
תחומי ה- AI וה- VR – אמנם רוב המחקר האמפירי-סטטיסטי מתמקד בהשפעת האינטרנט אבל Cyberpsychology כולל גם את ההשלכות הפסיכולוגיות של אינטליגנציה מלאכותית (Artificial Intelligence) ושל מציאות מדומה (Virtual Reality).הסדרה Westworld הוא דוגמה, גם אם לא מחקרית, להתעניינות ההולכת ומתגברת בהשפעות אלו. למרות שחלק מהנושאים הללו נשמעים כמו מדע בדיוני הם הופכים במהרה למדע עכשווי ממשי.
שינוי בתפיסה ובסביבה – בערך בתחילת המילניום, שכיחות השימוש באינטרנט, במחשבים אישיים ובפלאפונים חצתה את 50 האחוזים בארה"ב. משמעות הנתון הזה היא שהסביבה האנושית השתנתה. הסביבה הטבעית של האדם, שנחקרה לעומק למשל בהקשרים של פסיכולוגיה התפתחותית, פתאום כוללת המון גירויים שמגיעים אלינו דרך מסך המחשב. אם פעם היינו עסוקים בשאלה ההתפתחותית, כיצד משפיעים גירושין על ילדים, כעת נוספה שאלה, כיצד משפיע צפיית בינג' בסמי-הכבאי-פרקים ברצף ביוטיוב? ישנה הסכמה בקרב חוקרי Cyberpsychology שהאינטרנט (בעברית: מִרְשֶתֶת), כמות המידע העצומה, הפעילות האנושית הרבה שמתרחשת בו, הכפר הגלובלי שפתאום נמצא ממש תחת אצבעותינו, מעצב את המיינד האנושי, את האינטראקציות שלנו אחד עם השני ואת הדרך בה אנו תופסים את העולם.
רשתות חברתיות
הרשתות החברתיות, פייסבוק, לינקדאין, גוגל+, טוויטר, או האינסטוש (או האתר הישראלי – חבר'ה), שונות במידה מסויימת זו מזו, במגוון השירותים שלהן, אבל המשותף להן הוא: במה, כלומר אתר אינטרנט, שמאפשרת בניית רשת חברתית שבה אנשים יכולים לתקשר אחד עם השני ולעשות פעילויות משותפות.
בסוף שנת 2011 התפרסם דו"ח של חברת קומסקור (חברה שמתמחה במדידה של קהלים, מותגים והתנהגות צרכנית ברחבי העולם) שמצא שגלישה ברשתות חברתיות היא הפעילות המקוונת הפופולרית ביותר.
נכון לשנת 2011, כ- 82% מכלל אוכלוסיית משתמשי האינטרנט – כלומר כ-1.2 מיליארד איש – משתמשים ברשתות חברתיות. הרשתות החברתיות גם תופסות את הנתח הגדול ביותר (לעומת פעילויות אחרות) מהזמן של המשתמשים ברחבי העולם – כ-19% מזמן הגלישה מוקדש לרשתות חברתיות. כמובן שיש הבדלים אזוריים בדפוסי השימוש, במדינות שונות אבל ברוב העולם, רשתות חברתיות הן פעילות המועדפת על ידי נשים.
ישראל ניצבת גבוה ברשימת המדינות, עם 94% מהגולשים (יש מדינות בהן יש יותר – ארגנטינה, ברזיל, בריטניה וספרד). כשמסתכלים על מספר שעות השימוש בחודש, ישראל מנצחת. נכון ל 2011, מדינת ישראל היא זוכת המקום הראשון בשימוש ברשתות חברתיות. ישראלים השתמשו בממוצע 11.1 שעות ברשתות חברתיות בחודש אוקטובר, 2011 – יותר מכפול מהממוצע העולמי.
מי משתמש הכי הרבה ברשתות החברתיות? מי שמשתמש הכי הרבה ברשתות החברתיות הם: בני נוער וצעירים. הרשתות החברתיות עבורם הם הפעילות המועדפת, הרבה לפני אימיילים.
מהי הרשת המובילה בעולם ובארץ? אז לכל המספידים של פייסבוק, דעו לכם שפייסבוק היא הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם. היא זמינה ביותר מ-70 שפות ועל פי חברת דירוג האתרים אלקסה (מבית אמאזון), פייסבוק הוא האתר השלישי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם ומקום רביעי בישראל (אחרי גוגל, לפני ynet).
סכנות ברשת – בעוד שמשתמשים רבים באינטרנט וברשתות החברתיות נהנים מתחושה של שייכות וקהילתיות, שימוש יתר ברשתות אלו יכול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של המשתמש. אנשי חינוך רבים מזהירים מפני השימוש הנרחב ברשתות החברתיות ומהשלכותיהן השליליות, השלכות קוגניטיביות והשלכות רגשיות. הכותרת כאן, בהארץ, היא דוגמא אחת.
מסכנות לפוטנציאל – בראיון רדיו עם דודו ארז ב: 'שלושה שיודעים', אני מנסה לעשות קצת סדר בסכנות הסמארטפונים והרשתות החברתיות ועל הדרך לתאר גם כמה מהיתרונות הפסיכולוגיים של העידן המקוון.
אין בכוונתי להמעיט בסכנות הרשת, אך במחקרים שערכנו אמצנו גישה שונה ובחנו את הקשר שבין שימוש ברשתות חברתיות ובין מצוקה מן הכיוון ההפוך. במילים אחרות שאלנו : כיצד מצוקה משפיעה על השימוש ברשת החברתית והאם אפשר להשתמש ברשתות החברתיות לאיתור מוקדם של מצוקה.
מוזמנים לצפות בהרצאה שנתתי במכון לטיפוח החינוך באוניברסיטה העברית על אפיון פסיכולוגי ברשתות החברתיות ואיתור מוקדם של מצוקה.
